מחפשים הערכת נזקי מים ואש?

השאירו את הפרטים ואנו נחזור אליכם




    ביטוח מבנה לדירת מגורים – מהו מבנה?

    לכאורה, המושג “הדירה” עפ”י המקובל בפוליסה לביטוח דירה הינו ביטוח המבנה.

    בעניין זה, עולות לעיתים תכופות שאלות חוזרות ונישנות.

    השאלות מחריפות כאשר המקרה מטופל ע”י שתי חברות ביטוח נפרדות, אחת למבנה ואחת לתכולה.

    במקרה של נזק, מנסה כל שמאי ביטוח לקבוע איזה חלק הינו בטיפולו, ובעיקר איזה חלק אינו בטיפולו.

    בעניין זה צריך וכדאי להסביר:

    הפוליסה לביטוח דירה הוגדרה ב”חוק חוזה הביטוח”, ובין היתר הוגדר המושג “דירה” שבפוליסה כדלקמן:

    “המבנה של הדירה או הבית הנזכרים ברשימה, מרפסות, צנרת, מיתקני ביוב ואינסטלציה, מיתקני הסקה, דודים, מערכות סולריות ומיתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה, שערים, גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה וכל החלקים הקבועים של הדירה או המחוברים אליה חיבור של קבע”.

    ובהמשך:

    “אם הדירה מצוייה בבית משותף כוללת היא גם את חלקו של המבוטח ברכוש המשותף של הבית המשותף וכן הצמדות מיוחדות שיש לדירה.” סיוע מיוחד להבנת ההגדרה הנ”ל ניתן לקבל מחוק המקרקעין תשכ”ט 1969, פרק פרשנות.

    המושג “מקרקעין” מוגדר:

    “קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה.”

    המונח “חיבור של קבע” חוזר בשני החוקים במדוייק, הן בהגדרת “דירה” והן בהגדרת “מקרקעין” בחוק המקרקעין.

    מהו “חיבור של קבע”?

    אצל אנשים העוסקים בענף הביטוח, שמאי ביטוח, שמאי רכוש, מסלקי תביעות וכדומה, מקובלת ההבנה הכללית שמחובר כלשהו, אשר חובה להשאירו בדירה בעת מכירה הינו “מבנה”.

    אחרים בתחום סבורים, כי קנה המידה הינו האם לאחר פירוק הפריט, ירד הפריט בערכו או יינזק? האם יפחת בערכו?

    לדעתנו, יש לפרש המחלוקת באופן מדעי, וברוח החוק.

    להלן פסיקתנו באשר לפריטים הנתונים בדרך כלל במחלוקת.

    קנה המידה הקובע באשר לחבור של קבע או חיבור ארעי הינו הכוונה. דהיינו מהי בדרך כלל כוונתו של אדם סביר מן היישוב, כאשר הינו מחבר פריט כלשהו למבנה, והאם התכוון להשאירו קבוע למבנה.

    דוגמאות:

    • ארון קיר קבוע למבנה, הינו “מבנה” – אך לא ארון מיטלטל.
    • נורות הנתונות בגופי תאורה, הינן “מבנה” – אך לא מנורות דקורטיביות, אהילים, וכדומה.
    • ארון מטבח הינו “מבנה” אך לא תנור האפיה הקבוע בארון, אף אם הוא “בילד אין”.
    • פרגולה הינה “מבנה” – אך לא סוכה שהוקמה לצורך חג הסוכות.

    תפקיד השמאי

    בהערכת נזקים לדירת מגורים, על שמאי הביטוח לקבוע בגבולות ברורים מהם הנזקים לדירה (= למבנה) ומהם הנזקים לתכולה.

    סכומי הביטוח למבנה ולתכולה הינם נפרדים ולפעמים אינם מספיקים או אף חסרים.

    במקרה כזה, פסיקה לא נכונה של השמאי בנוגע לחלק של הנזק תגרום נזק רב.

    חשוב להתייעץ עם שמאי נזקים או שמאי רכוש מומחה מטעמך בכל מקרה ביטוח. ניתן להתקשר למשרדנו בכל עת.

    איתכם באש ובמים, יהושוע סדן שמאים ומהנדסים - שמאות מדוייקת

    התנהלות משפטית ומקצועית

    יהושע סדן מתמנה רבות כשמאי מומחה מטעם בתי המשפט בכל רחבי הארץ.

    כל הערכות הנזקים במקום אחד

    חוות דעתנו כוללת את כל הדרוש: ציון הליקוים, עלות התיקונים, משך התיקונים והתוצאות הנילוות.

    ניסיון מוכח בתחום מעל 40 שנה

    יהושע סדן מומחה בעל ניסיון של למעלה מ-40 שנים, בעל מוניטין נרחב של שמאי רכוש יסודי ומדוייק.
    שיווק באינטרנט שיווק באינטרנט